יום חמישי, 19 בנובמבר 2026
מבזק
נעליים ובריאות: מה המחקר אומר על עקבים, נעלי ריצה ומדרסיםבדיקות גנטיות וביטוח: האם חברת הביטוח יכולה לדעת, לשאול או לסרבסיעוד, פיזיותרפיה או ריפוי בעיסוק: איך לבחור מקצוע בריאות שמתאים לכםילדים, מסכים ושינה: מה המחקר באמת אומר ואיך הורים יכולים לשמור על איזוןריבוי תרופות בגיל המבוגר: איך לנהל את הרשימה בבטחה ואילו כלים דיגיטליים עוזריםבדיקות גנטיות לפני הריון ובמהלכו: מדריך להורים לעתיד על סקר נשאות ואבחוןריח של חדש אחרי שיפוץ: תרכובות נדיפות, צבעים ורהיטים ומה המחקר אומרביטוח סיעודי בישראל: מה הוא כולל, איך נקבעת הזכאות ומה כדאי לבדוקביואינפורמטיקה ומדעי הנתונים ברפואה: מדריך ללימודים ולקריירה בתחום הלוהטלמה תרופות חדשות כל כך יקרות: הכלכלה שמאחורי פיתוח תרופהנעליים ובריאות: מה המחקר אומר על עקבים, נעלי ריצה ומדרסיםבדיקות גנטיות וביטוח: האם חברת הביטוח יכולה לדעת, לשאול או לסרבסיעוד, פיזיותרפיה או ריפוי בעיסוק: איך לבחור מקצוע בריאות שמתאים לכםילדים, מסכים ושינה: מה המחקר באמת אומר ואיך הורים יכולים לשמור על איזוןריבוי תרופות בגיל המבוגר: איך לנהל את הרשימה בבטחה ואילו כלים דיגיטליים עוזריםבדיקות גנטיות לפני הריון ובמהלכו: מדריך להורים לעתיד על סקר נשאות ואבחוןריח של חדש אחרי שיפוץ: תרכובות נדיפות, צבעים ורהיטים ומה המחקר אומרביטוח סיעודי בישראל: מה הוא כולל, איך נקבעת הזכאות ומה כדאי לבדוקביואינפורמטיקה ומדעי הנתונים ברפואה: מדריך ללימודים ולקריירה בתחום הלוהטלמה תרופות חדשות כל כך יקרות: הכלכלה שמאחורי פיתוח תרופה

למה תרופות חדשות כל כך יקרות: הכלכלה שמאחורי פיתוח תרופה

מחירים של מאות אלפי שקלים לטיפול אחד מעוררים שאלות. כך נקבע מחיר של תרופה חדשה, ומה המשמעות למטופל ולמערכת הבריאות.

מאת נועה אלמוג · 3.11.2026 · 4 דקות קריאה
למה תרופות חדשות כל כך יקרות: הכלכלה שמאחורי פיתוח תרופה

תרופות ביולוגיות לסרטן, טיפולים גנטיים למחלות נדירות, תרופות חדשות להשמנה ולסוכרת. לצד ההתקדמות המדעית המרשימה, המחירים של חלק מהתרופות החדשות מעוררים תדהמה. טיפול שנתי שעולה מאות אלפי שקלים, ולעתים יותר, אינו נדיר עוד. מטופלים שואלים איך זה ייתכן, מערכות בריאות מתמודדות עם תקציבים מוגבלים, והוויכוח הציבורי על מחירי תרופות חוזר שוב ושוב. כדי להבין את התמונה צריך להכיר את הכלכלה של פיתוח תרופות, את אופן קביעת המחיר ואת המנגנונים שנועדו להבטיח נגישות. הנה ההסבר.

עלות הפיתוח והסיכון

פיתוח תרופה חדשה הוא תהליך ארוך, שנמשך לעתים קרובות יותר מעשור, מהגילוי הראשוני ועד האישור. הוא כולל מחקר בסיסי, ניסויים במעבדה, ניסויים קליניים בשלושה שלבים לפחות, ייצור בתנאים מבוקרים ותהליך רגולטורי מורכב.

הגורם המשמעותי ביותר בעלות הוא שיעור הכישלון. רוב המולקולות שנכנסות לניסויים קליניים אינן מגיעות לאישור, בגלל חוסר יעילות או בעיות בטיחות. כשחברה מחשבת את העלות של תרופה מוצלחת, היא כוללת בה גם את עלות הכישלונות בדרך. הערכות בספרות המקצועית לגבי העלות הכוללת של פיתוח תרופה מגיעות לסכומים גבוהים מאוד, אם כי השיטות והמספרים שנויים במחלוקת.

בנוסף, יש לזמן מחיר: השקעה שמחזירה את עצמה רק אחרי שנים רבות דורשת תשואה גבוהה כדי למשוך משקיעים. גם זה נכנס לחישוב.

חשוב לציין שלא כל עלויות המחקר מוטלות על החברות. חלק ניכר מהמחקר הבסיסי שעליו נשענות תרופות חדשות ממומן בכספי ציבור, באוניברסיטאות ובמכוני מחקר. עובדה זו עומדת במרכז הוויכוח הציבורי על השאלה מי צריך ליהנות מהרווחים.

איך נקבע המחיר בפועל

בניגוד למה שרבים חושבים, מחיר התרופה אינו נקבע רק לפי עלות הפיתוח. חברות תרופות קובעות מחירים גם לפי הערך שהתרופה מספקת, לפי המחיר של טיפולים חלופיים, לפי גודל קבוצת המטופלים ולפי מה שהשוק, כלומר מערכות הבריאות והמבטחים, מוכן לשלם.

במחלות נדירות, למשל, מספר המטופלים קטן, ולכן המחיר לכל מטופל גבוה במיוחד. בטיפולים חד פעמיים, כמו טיפולים גנטיים, החברה מנסה לגבות מראש את הערך של שנים רבות של טיפול שנחסך.

במדינות שונות המחירים שונים, בהתאם ליכולת המיקוח של מערכת הבריאות, לרגולציה ולמדיניות. מדינות רבות, ובהן ישראל, משתמשות במנגנוני מחיר שנשענים על השוואה למחירים במדינות אחרות.

בתחום כלכלת הבריאות פותחו כלים להערכת ״הערך״ של טיפול, למשל חישוב של עלות לשנת חיים מתוקננת לאיכות. כלים כאלה משמשים גופים בעולם כדי להחליט אם מחיר מסוים מוצדק, אף שהם שנויים במחלוקת מבחינה אתית.

הפטנט ותקופת הבלעדיות

תרופה חדשה מוגנת בדרך כלל בפטנט, שמעניק לחברה תקופת בלעדיות. בתקופה זו אין מתחרים שיכולים למכור את אותה מולקולה, והחברה יכולה לגבות מחיר גבוה. הרעיון הוא לתגמל את ההשקעה בחדשנות ולעודד פיתוח נוסף.

כשהפטנט פוקע, נכנסות לשוק תרופות גנריות, ובתרופות ביולוגיות תרופות ״ביוסימילר״, והמחיר יורד לעתים קרובות באופן משמעותי. ישראל היא מדינה עם תעשייה גנרית חזקה, והכניסה של תרופות כאלה תורמת לחיסכון במערכת הבריאות.

הוויכוח הציבורי עוסק לעתים קרובות באורך תקופת הבלעדיות ובשאלה האם חברות מאריכות אותה באמצעים משפטיים. זהו נושא שבו מתנגשים האינטרס של עידוד חדשנות והאינטרס של נגישות.

המשמעות למערכת הבריאות בישראל

בישראל, הכללה של תרופה בסל הבריאות מאפשרת למטופלים לקבל אותה במחיר מפוקח. מדי שנה מוקצה תקציב להרחבת הסל, וועדה ציבורית מחליטה אילו טכנולוגיות להוסיף. עם עליית המחירים, אותו תקציב מאפשר להוסיף פחות טכנולוגיות, וההחלטות נעשות קשות יותר.

משרד הבריאות וקופות החולים מנהלים משא ומתן עם החברות, ולעתים נחתמים הסכמים מיוחדים, כמו הסכמי סיכון משותף, שבהם המחיר תלוי בתוצאות או בהיקף השימוש. מנגנונים כאלה מאפשרים להכניס תרופה יקרה לסל תוך הגבלת הסיכון התקציבי.

תרופות שאינן בסל נשענות על ביטוחים משלימים ופרטיים, או על מימון עצמי. כאן נוצרים פערים בין מי שיש לו ביטוח מתאים לבין מי שאין.

מה המטופל יכול לעשות

מטופל שהרופא המליץ לו על תרופה יקרה שאינה בסל יכול לבדוק כמה אפשרויות:

  • בירור הכיסוי בשב״ן ובביטוח הבריאות הפרטי, כולל תנאים ותקרות.
  • בדיקה אם קיימת תוכנית גישה או סיוע של החברה המייצרת.
  • בירור אם יש ניסוי קליני מתאים, שבו התרופה ניתנת ללא עלות.
  • פנייה לארגוני חולים ולעמותות שמסייעות במימון או בהכוונה.
  • בירור אם קיימת חלופה גנרית או ביוסימילר שמתאימה רפואית.

חשוב לזכור שההחלטה הטיפולית צריכה להתקבל לפי שיקולים רפואיים, בשיחה עם הרופא. החלפת תרופה מסיבות כלכליות בלבד, בלי ייעוץ, עלולה להזיק.

לאן זה הולך

מומחים בכלכלת בריאות מעריכים שהלחץ על מחירי התרופות ימשיך לעלות, עם כניסת טיפולים מתקדמים ויקרים והזדקנות האוכלוסייה. במקביל, טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית בגילוי תרופות עשויות לקצר חלק מתהליכי הפיתוח, אם כי עדיין לא ברור עד כמה הדבר ישפיע על המחירים.

מערכות בריאות בעולם בוחנות מודלים חדשים לתמחור, כמו תשלום לפי תוצאות, ושיתופי פעולה בין מדינות לשיפור כוח המיקוח. הדיון הציבורי על האיזון בין חדשנות לבין נגישות צפוי להימשך.

לסיכום, המחיר הגבוה של תרופות חדשות נובע משילוב של עלויות פיתוח, סיכון גבוה, תקופת בלעדיות ומודלים של תמחור לפי ערך. בישראל, סל הבריאות, הביטוחים והמשא ומתן עם החברות הם הכלים העיקריים לשמירה על נגישות. מטופל שעומד מול תרופה יקרה מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל, עם עובד סוציאלי בבית החולים ועם יועץ ביטוח, כדי למצות את כל האפשרויות.

עוד בכלכלה