יום חמישי, 19 בנובמבר 2026
מבזק
נעליים ובריאות: מה המחקר אומר על עקבים, נעלי ריצה ומדרסיםבדיקות גנטיות וביטוח: האם חברת הביטוח יכולה לדעת, לשאול או לסרבסיעוד, פיזיותרפיה או ריפוי בעיסוק: איך לבחור מקצוע בריאות שמתאים לכםילדים, מסכים ושינה: מה המחקר באמת אומר ואיך הורים יכולים לשמור על איזוןריבוי תרופות בגיל המבוגר: איך לנהל את הרשימה בבטחה ואילו כלים דיגיטליים עוזריםבדיקות גנטיות לפני הריון ובמהלכו: מדריך להורים לעתיד על סקר נשאות ואבחוןריח של חדש אחרי שיפוץ: תרכובות נדיפות, צבעים ורהיטים ומה המחקר אומרביטוח סיעודי בישראל: מה הוא כולל, איך נקבעת הזכאות ומה כדאי לבדוקביואינפורמטיקה ומדעי הנתונים ברפואה: מדריך ללימודים ולקריירה בתחום הלוהטלמה תרופות חדשות כל כך יקרות: הכלכלה שמאחורי פיתוח תרופהנעליים ובריאות: מה המחקר אומר על עקבים, נעלי ריצה ומדרסיםבדיקות גנטיות וביטוח: האם חברת הביטוח יכולה לדעת, לשאול או לסרבסיעוד, פיזיותרפיה או ריפוי בעיסוק: איך לבחור מקצוע בריאות שמתאים לכםילדים, מסכים ושינה: מה המחקר באמת אומר ואיך הורים יכולים לשמור על איזוןריבוי תרופות בגיל המבוגר: איך לנהל את הרשימה בבטחה ואילו כלים דיגיטליים עוזריםבדיקות גנטיות לפני הריון ובמהלכו: מדריך להורים לעתיד על סקר נשאות ואבחוןריח של חדש אחרי שיפוץ: תרכובות נדיפות, צבעים ורהיטים ומה המחקר אומרביטוח סיעודי בישראל: מה הוא כולל, איך נקבעת הזכאות ומה כדאי לבדוקביואינפורמטיקה ומדעי הנתונים ברפואה: מדריך ללימודים ולקריירה בתחום הלוהטלמה תרופות חדשות כל כך יקרות: הכלכלה שמאחורי פיתוח תרופה

תעשיית המכשור הרפואי בישראל: איך בנוי מנוע הצמיחה של הביומד ומה מניע אותו

ישראל נחשבת למעצמת מכשור רפואי וביוטכנולוגיה. כך בנויה התעשייה, מאיפה מגיע הכסף, ומה האתגרים שעומדים בפניה.

מאת אורי כהן-לוי · 18.9.2026 · 4 דקות קריאה
תעשיית המכשור הרפואי בישראל: איך בנוי מנוע הצמיחה של הביומד ומה מניע אותו

כשמדברים על ההייטק הישראלי, רבים חושבים קודם כול על סייבר, תוכנה ושבבים. אבל לצד התחומים האלה צמחה בישראל לאורך העשורים האחרונים תעשייה משמעותית של מכשור רפואי, ביוטכנולוגיה ובריאות דיגיטלית, שמכונה לעתים בקיצור ״ביומד״ או ״מדעי החיים״. מצלמת הגלולה, מערכות לניווט בניתוחים, סטנטים, מכשירים לטיפול בסוכרת ואלגוריתמים לפענוח הדמיה הם רק חלק מהחידושים שנולדו כאן. התעשייה הזו משפיעה על הכלכלה, על שוק העבודה ועל מערכת הבריאות עצמה. הנה מבט כלכלי על האופן שבו היא בנויה, מה מניע אותה ומה האתגרים.

מבנה התעשייה: מסטארט אפ ועד תאגיד

רוב החברות בתחום הן חברות צעירות וקטנות, שמפתחות מוצר אחד או טכנולוגיה אחת. חלקן יוצאות מתוך האוניברסיטאות ובתי החולים, דרך חברות להעברת טכנולוגיה, וחלקן נוסדות על ידי יזמים עם רקע הנדסי או רפואי. בצד השני של הסקאלה פועלות בישראל חברות גדולות, ישראליות ובינלאומיות, שמחזיקות כאן מרכזי מחקר ופיתוח וייצור.

בין שני הקצוות פועלות חממות טכנולוגיות, קרנות הון סיכון שמתמחות בתחום, ומאיצים שבחלקם קשורים לבתי חולים. המודל הנפוץ הוא שחברה צעירה מפתחת את הטכנולוגיה עד לשלב מסוים, ואז נרכשת על ידי תאגיד בינלאומי או משתפת איתו פעולה כדי להגיע לשווקים בעולם.

תחום הבריאות הדיגיטלית, שכולל אפליקציות, ניטור מרחוק ובינה מלאכותית, צמח מאוד בשנים האחרונות. ישראל נהנית כאן מיתרון ייחודי: מאגרי מידע רפואי ממוחשבים של קופות החולים, שנבנו לאורך עשרות שנים ומאפשרים מחקר בהיקף רחב.

למה דווקא ישראל

כמה גורמים מסבירים את ההצלחה. הראשון הוא ההון האנושי: ריכוז גבוה של מהנדסים, מדענים ורופאים, ושיתוף פעולה הדוק יחסית ביניהם. רופאים ישראלים מעורבים לעתים קרובות בפיתוח מוצרים, ומביאים את הצורך הקליני ישירות לשולחן המהנדסים.

הגורם השני הוא התשתית המחקרית: אוניברסיטאות ומכוני מחקר ברמה בינלאומית, ובתי חולים שמשתתפים בניסויים קליניים רבים. הגורם השלישי הוא התרבות היזמית, שהתפתחה בתעשיית ההייטק בכלל, וקיומם של משקיעים ויזמים סדרתיים שמכירים את התחום.

תוכניות ממשלתיות לעידוד חדשנות ממלאות גם הן תפקיד, בעיקר בשלבים המוקדמים והמסוכנים, שבהם קשה לגייס הון פרטי.

יתרון נוסף הוא הקרבה בין התעשייה הביטחונית לתעשייה האזרחית. טכנולוגיות של הדמיה, חיישנים, עיבוד אותות ומזעור, שפותחו במקור לצרכים אחרים, מצאו לא פעם יישום רפואי, ומהנדסים שצברו ניסיון בתחומים אלה עברו לחברות ביומד.

המימון: למה זה יקר וארוך

פיתוח מכשיר רפואי או תרופה שונה מאוד מפיתוח אפליקציה. הוא מחייב מחקר קליני, עמידה בדרישות רגולציה מחמירות, ייצור באיכות גבוהה ובדיקות בטיחות. התהליך עשוי להימשך שנים רבות ולדרוש הון רב, הרבה לפני שיש הכנסות.

בשל כך, חברות מכשור רפואי ותרופות נשענות על גיוסי הון חוזרים, ועל משקיעים שמבינים את הסיכון ואת אורך הזמן. בתקופות של האטה בשוק ההון, החברות הצעירות בתחום נוטות להיפגע במיוחד, משום שקשה להן לגייס את הכסף לשלב הבא.

מקורות מימון נוספים כוללים שיתופי פעולה עם תאגידים, מענקי מחקר, הנפקות בבורסות בארץ ובחו״ל והסכמי רישוי, שבהם החברה מוכרת זכויות על הטכנולוגיה תמורת תשלומים עתידיים.

הרגולציה כשער לשוק

מוצר רפואי אינו יכול להימכר בלי אישור רגולטורי. בשוק האמריקאי, הגדול בעולם, מדובר באישור ה-FDA, ובאירופה בעמידה בדרישות האיחוד. הדרישות האירופיות הוחמרו בשנים האחרונות, מה שהעלה את העלויות לחברות קטנות.

בישראל, מכשירים רפואיים מחייבים רישום באגף הרלוונטי של משרד הבריאות. השוק הישראלי קטן, ולכן רוב החברות מכוונות מההתחלה לשווקים בחו״ל, אבל הניסיון הקליני בישראל משמש לעתים קרובות שלב ראשון חשוב.

ההבנה הרגולטורית היא אחד הנכסים החשובים של חברה בתחום. משקיעים בוחנים לא רק את הטכנולוגיה, אלא גם את המסלול לאישור, את הנתונים הקליניים הנדרשים ואת המודל להחזר מחברות ביטוח ומערכות בריאות.

ההשפעה על הכלכלה ועל שוק העבודה

לתעשיית מדעי החיים יש תרומה לכלכלה שחורגת מגודלה. היא מספקת משרות איכותיות למהנדסים, מדענים, אנשי רגולציה, אנשי איכות ומומחים לייצור, ותורמת ליצוא ולהכנסות ממסים. אקזיטים בתחום מזרימים הון חזרה לכלכלה, ולעתים קרובות היזמים מקימים חברות חדשות.

לצד זאת, בתי החולים והאוניברסיטאות נהנים מהכנסות ממסחור טכנולוגיות, מהשתתפות בניסויים ומשיתופי פעולה. המטופלים, מצדם, עשויים ליהנות מגישה מוקדמת לחידושים.

למי ששוקל קריירה בתחום, מדובר בשוק עבודה מגוון, שמשלב מקצועות טכנולוגיים, מדעיים ורפואיים, ודורש לעתים קרובות גם הבנה של רגולציה ושל עסקים.

יש לזכור גם את ההיבט הגיאוגרפי: רוב החברות מרוכזות במרכז הארץ ובסביבת האוניברסיטאות הגדולות, אך בשנים האחרונות נעשים מאמצים לפתח מוקדי חדשנות רפואית גם בצפון ובדרום, סביב בתי חולים ומכללות אזוריים.

האתגרים שבדרך

לצד ההצלחות, התעשייה מתמודדת עם אתגרים. המעבר מאב טיפוס למוצר מסחרי, המכונה לעתים ״עמק המוות״, הוא השלב שבו חברות רבות נכשלות. גם הייצור מאתגר: חברות רבות מעבירות את הייצור לחו״ל, ובכך מצטמצמת התרומה הכלכלית המקומית.

אתגר נוסף הוא אימוץ הטכנולוגיה במערכת הבריאות הישראלית עצמה. חברות מתלוננות לעתים שקשה להן לשלב את המוצרים בבתי החולים ובקופות, בשל מגבלות תקציב ותהליכים ארוכים. מנגד, מערכת הבריאות נדרשת לבחון בזהירות כל טכנולוגיה חדשה, ולוודא שהיא אכן מועילה ומשתלמת.

לסיכום, תעשיית המכשור הרפואי ומדעי החיים בישראל היא אחד ממנועי החדשנות החשובים של המשק. היא נשענת על הון אנושי, על תשתית מחקרית ועל תרבות יזמית, אך דורשת הון סבלני, הבנה רגולטורית ושיתוף פעולה עם מערכת הבריאות. למי שמתעניין בהשקעה בתחום, חשוב לזכור שמדובר בהשקעות בסיכון גבוה, ולהתייעץ עם יועץ השקעות מוסמך לפני כל החלטה.

עוד בכלכלה