קרם הגנה: מה המחקר אומר על SPF, מסננים מינרליים וכימיים ומריחה נכונה
בישראל השמש חזקה כמעט כל השנה. מה באמת אומר מקדם ההגנה, מה ההבדל בין סוגי המסננים ואילו טעויות מפחיתות את ההגנה.
ישראל היא מדינה שטופת שמש, ושיעורי סרטן העור בה נחשבים גבוהים יחסית בהשוואה עולמית. קרם הגנה הפך לחלק מהשגרה של רבים, אבל מאחורי המוצר המוכר מסתתרות שאלות רבות: מה בדיוק אומר המספר על הבקבוק, האם מסנן מינרלי עדיף על כימי, כמה צריך למרוח והאם קרם הגנה בכלל מונע סרטן עור. המחקר הרפואי נותן תשובות ברורות לחלק מהשאלות, ולחלק אחר עדיין לא.
קרינת UVA ו־UVB: שני סוגי נזק
הקרינה האולטרה סגולה שמגיעה מהשמש מתחלקת לשני סוגים עיקריים שמשפיעים על העור. קרינת UVB אחראית בעיקר לכוויות שמש ולאדמומיות, והיא קשורה באופן חזק לסרטן העור. קרינת UVA חודרת עמוק יותר לעור, אחראית במידה רבה להזדקנות העור, לקמטים ולכתמים, ותורמת גם היא לנזק בתאים ולסיכון לסרטן.
קרינת UVA קיימת לאורך כל שעות היום וכל השנה, והיא חודרת גם דרך עננים ודרך זכוכית. לכן מי שיושב ליד חלון או נוהג שעות ארוכות חשוף לה גם בלי להרגיש חום או לראות אדמומיות.
מה אומר מקדם ההגנה
מקדם ההגנה, SPF, מודד בעיקר את ההגנה מפני UVB, כלומר מפני כוויות. במבחני מעבדה, קרם עם מקדם 30 חוסם כ־97 אחוזים מקרינת UVB, ומקדם 50 חוסם כ־98 אחוזים. ההבדל במספרים נראה גדול, אבל ההבדל בהגנה בפועל קטן יותר משנדמה.
להגנה מפני UVA יש סימונים נפרדים, שמשתנים בין מדינות. באירופה, למשל, נהוג סמל של UVA בתוך עיגול, ובמקומות אחרים מופיעה הכיתוב רחב טווח. כשבוחרים קרם, חשוב לוודא שהוא מגן משני סוגי הקרינה, ולא להסתפק במספר הגבוה בלבד.
מסננים מינרליים מול כימיים
מסננים מינרליים, ובעיקר תחמוצת אבץ וטיטניום דו חמצני, יושבים על פני העור ומחזירים ומפזרים חלק מהקרינה, וגם סופגים אותה. הם נחשבים עדינים יחסית ומתאימים לעור רגיש ולילדים, אבל לעתים משאירים מראה לבנבן על העור. מסננים כימיים, או אורגניים, נספגים בשכבה העליונה של העור וסופגים את הקרינה. הם נוטים להיות קלים יותר ושקופים.
בשנים האחרונות פורסמו מחקרים שהראו שחלק מהמסננים הכימיים נספגים לדם בכמויות מדידות. הממצא הזה עורר שאלות ונמצא בבחינה של רשויות רגולציה, אבל נכון לעכשיו אין ראיות לכך שהספיגה הזאת גורמת נזק בריאותי. ארגונים רפואיים מובילים מדגישים שהסיכון מחשיפה לשמש בלי הגנה מוכח וגבוה בהרבה מכל סיכון תיאורטי של המסננים.
האם קרם הגנה באמת מונע סרטן עור
הראיות החזקות ביותר מגיעות מניסוי מבוקר גדול שנערך באוסטרליה, שבו משתתפים שמרחו קרם הגנה באופן יומיומי במשך כמה שנים הושוו למשתתפים שמרחו לפי שיקול דעתם. במעקב ארוך טווח נמצא בקבוצת המריחה הקבועה פחות סרטן עור מסוג קשקשי, ובהמשך גם פחות מלנומה, הסוג המסוכן ביותר.
במקביל, מחקרים מראים שקרם הגנה מפחית את סימני ההזדקנות של העור. עם זאת, קרם הגנה אינו מגן ב־100 אחוזים, ולעתים קרובות אנשים שמורחים קרם נשארים בשמש זמן ארוך יותר מתוך תחושת ביטחון, מה שמבטל חלק מהתועלת. לכן ההמלצות משלבות קרם עם אמצעים נוספים.
הטעויות הנפוצות במריחה
המחקרים מראים שרוב האנשים מורחים כמות קטנה בהרבה מזו שבה נבדק הקרם במעבדה, ולכן מקבלים בפועל הגנה נמוכה משמעותית מהמספר שעל האריזה. טעויות נוספות שכיחות:
- מריחה של שכבה דקה מדי, במיוחד על הפנים
- שכחת אזורים כמו האוזניים, העורף, גב כפות הרגליים והקרקפת אצל מי שהשיער דליל
- מריחה פעם אחת בבוקר בלי חידוש לאורך היום
- אי חידוש אחרי רחצה בים או בבריכה, הזעה או ניגוב במגבת
- שימוש בקרם שפג תוקפו או שאוחסן בחום ברכב
- הסתמכות על מוצרי איפור עם מקדם הגנה כהגנה יחידה
כלל אצבע מקובל הוא כמות של כפית לפנים ולצוואר, וכוס זכוכית קטנה של צ׳ייסר לכל הגוף אצל מבוגר. חידוש כל שעתיים בערך, ומיד אחרי שחייה.
יותר מקרם: הגנה מלאה
קרם הגנה הוא שכבה אחת מתוך כמה. ההמלצות המקובלות כוללות הימנעות מחשיפה ישירה לשמש בשעות הצהריים, שבהן הקרינה החזקה ביותר, ישיבה בצל, כובע רחב שוליים, משקפי שמש שמסננים קרינה ובגדים שמכסים את הגוף. ביגוד ייעודי עם מקדם הגנה זמין היום בקלות, והוא אפשרות טובה במיוחד לילדים בים ובבריכה.
תינוקות מתחת לגיל חצי שנה צריכים להיות מוגנים בעיקר בצל ובביגוד, ולא בקרם, אלא אם רופא הילדים ממליץ אחרת. ילדים גדולים יותר מורחים קרם כחלק מהשגרה, ושווה להפוך את זה להרגל קבוע כמו צחצוח שיניים.
בדיקת עור תקופתית
גם עם הגנה טובה, חשוב להכיר את העור. בדיקה עצמית של נקודות חן וכתמים פעם בכמה חודשים, ותשומת לב לשינויים בצורה, בצבע או בגודל, יכולה לזהות בעיות מוקדם. מי שיש לו הרבה נקודות חן, עור בהיר, היסטוריה של כוויות שמש בילדות או היסטוריה משפחתית של סרטן עור, כדאי שייבדק באופן תקופתי אצל רופא עור.
ויטמין D ושמש: איך מאזנים
שאלה שעולה לעתים קרובות היא האם קרם הגנה גורם למחסור בוויטמין D, שהעור מייצר בחשיפה לשמש. מחקרים שבדקו את הנושא מצאו שבשימוש יומיומי רגיל, קרם הגנה אינו גורם בדרך כלל למחסור משמעותי, בין השאר משום שאנשים אינם מורחים כמות מלאה ואינם מכסים את כל העור. מחסור בוויטמין D נפוץ בישראל דווקא בשל אורח חיים בתוך מבנים ולבוש מכסה.
מי שחושש ממחסור יכול לבקש מרופא המשפחה בדיקת דם, ובמקרה הצורך לקבל המלצה על תוסף. הפתרון אינו לוותר על הגנה מפני השמש, אלא להשלים את הוויטמין בדרכים בטוחות.
לסיכום, קרם הגנה הוא אחד הכלים הפשוטים והמוכחים ביותר לשמירה על בריאות העור. הבחירה במקדם מתאים עם הגנה רחבת טווח, מריחה בכמות מספקת וחידוש לאורך היום, יחד עם צל, כובע ובגדים, הם הדרך הנכונה ליהנות מהשמש הישראלית בלי לשלם על כך בעתיד.