יום חמישי, 19 בנובמבר 2026
מבזק
נעליים ובריאות: מה המחקר אומר על עקבים, נעלי ריצה ומדרסיםבדיקות גנטיות וביטוח: האם חברת הביטוח יכולה לדעת, לשאול או לסרבסיעוד, פיזיותרפיה או ריפוי בעיסוק: איך לבחור מקצוע בריאות שמתאים לכםילדים, מסכים ושינה: מה המחקר באמת אומר ואיך הורים יכולים לשמור על איזוןריבוי תרופות בגיל המבוגר: איך לנהל את הרשימה בבטחה ואילו כלים דיגיטליים עוזריםבדיקות גנטיות לפני הריון ובמהלכו: מדריך להורים לעתיד על סקר נשאות ואבחוןריח של חדש אחרי שיפוץ: תרכובות נדיפות, צבעים ורהיטים ומה המחקר אומרביטוח סיעודי בישראל: מה הוא כולל, איך נקבעת הזכאות ומה כדאי לבדוקביואינפורמטיקה ומדעי הנתונים ברפואה: מדריך ללימודים ולקריירה בתחום הלוהטלמה תרופות חדשות כל כך יקרות: הכלכלה שמאחורי פיתוח תרופהנעליים ובריאות: מה המחקר אומר על עקבים, נעלי ריצה ומדרסיםבדיקות גנטיות וביטוח: האם חברת הביטוח יכולה לדעת, לשאול או לסרבסיעוד, פיזיותרפיה או ריפוי בעיסוק: איך לבחור מקצוע בריאות שמתאים לכםילדים, מסכים ושינה: מה המחקר באמת אומר ואיך הורים יכולים לשמור על איזוןריבוי תרופות בגיל המבוגר: איך לנהל את הרשימה בבטחה ואילו כלים דיגיטליים עוזריםבדיקות גנטיות לפני הריון ובמהלכו: מדריך להורים לעתיד על סקר נשאות ואבחוןריח של חדש אחרי שיפוץ: תרכובות נדיפות, צבעים ורהיטים ומה המחקר אומרביטוח סיעודי בישראל: מה הוא כולל, איך נקבעת הזכאות ומה כדאי לבדוקביואינפורמטיקה ומדעי הנתונים ברפואה: מדריך ללימודים ולקריירה בתחום הלוהטלמה תרופות חדשות כל כך יקרות: הכלכלה שמאחורי פיתוח תרופה

חוק זכויות החולה: הזכויות שלכם בבית החולים ובקליניקה ומה עושים כשהן מופרות

הסכמה מדעת, סודיות רפואית, זכות לקבל את התיק ולבקש חוות דעת נוספת. מדריך לזכויות המטופל בישראל ולדרכים לממש אותן.

מאת מיכל ברנע · 11.7.2026 · 4 דקות קריאה
חוק זכויות החולה: הזכויות שלכם בבית החולים ובקליניקה ומה עושים כשהן מופרות

מטופלים רבים מגיעים לבית החולים או לרופא עם תחושה שהם צריכים פשוט לעשות מה שאומרים להם. אבל בישראל, כמו במדינות מפותחות רבות, היחסים בין מטופל לבין המערכת הרפואית מוסדרים בחוק, וחוק זכויות החולה קובע שורה של זכויות שכל מטופל זכאי להן. היכרות עם הזכויות האלה אינה נועדה ליצור עימות עם הרופאים, אלא לאפשר שותפות אמיתית בטיפול, קבלת החלטות מושכלות ושמירה על כבוד המטופל.

הרקע: למה נחקק החוק

חוק זכויות החולה נחקק בישראל בשנות התשעים, כחלק ממגמה עולמית של מעבר מגישה פטרנליסטית, שבה הרופא מחליט והמטופל מקבל, לגישה שמכירה באוטונומיה של המטופל. החוק חל על כל מטפל, לא רק רופאים, וגם על מוסדות רפואיים, ציבוריים ופרטיים כאחד.

העיקרון שעומד בבסיס החוק הוא שהמטופל הוא אדם עם זכות להחליט על גופו, ולא רק אובייקט לטיפול. מתוך העיקרון הזה נגזרות זכויות מעשיות: לקבל מידע, להסכים או לסרב, לשמור על פרטיות ולקבל יחס מכבד.

הסכמה מדעת: הזכות המרכזית

הזכות החשובה ביותר בחוק היא הדרישה להסכמה מדעת. לפי החוק, ככלל, לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם נתן לכך הסכמה מדעת. כדי שההסכמה תהיה מדעת, המטפל צריך למסור למטופל את המידע הדרוש לו כדי להחליט, כולל האבחנה והפרוגנוזה, מהות הטיפול המוצע ומטרתו, הסיכויים והסיכונים, כולל תופעות לוואי, וחלופות טיפול אפשריות, כולל האפשרות לא לטפל.

בטיפולים מסוימים, כמו ניתוחים, צנתורים ובדיקות פולשניות, ההסכמה צריכה להיות בכתב. אבל חשוב להבין שהחתימה על הטופס אינה העיקר. העיקר הוא השיחה שקודמת לה. מטופל שקיבל טופס לחתימה בלי הסבר, או שלא הבין את מה שהוסבר לו, זכאי לבקש הסבר נוסף ולשאול שאלות לפני שהוא חותם. במצבי חירום, החוק מאפשר במקרים מסוימים לתת טיפול גם ללא הסכמה, בתנאים מוגדרים.

הזכות לסרב ולבקש חוות דעת נוספת

מהזכות להסכים נגזרת גם הזכות לסרב. מטופל כשיר רשאי לסרב לטיפול מוצע, גם כשהרופאים סבורים שהסירוב אינו לטובתו. במצבים כאלה, הרופא צריך להסביר את המשמעות של הסירוב, ובמקרים מסוימים של סכנה חמורה, החוק קובע מנגנונים מיוחדים, כמו פנייה לוועדת אתיקה.

החוק מעגן גם את הזכות לקבל חוות דעת נוספת. מטופל רשאי לפנות לרופא אחר כדי לקבל חוות דעת שנייה על האבחנה או על הטיפול המוצע, והמטפל הראשון צריך לשתף פעולה, למשל על ידי מסירת המידע הרפואי הרלוונטי. חוות דעת שנייה רלוונטית במיוחד לפני ניתוחים גדולים, כשמדובר באבחנה קשה או כשיש כמה אפשרויות טיפול שונות.

סודיות רפואית ומידע רפואי

זכות חשובה נוספת היא הזכות לסודיות. מטפל ומוסד רפואי חייבים לשמור בסוד כל מידע שהגיע אליהם במסגרת הטיפול, והמידע יכול להימסר לאחרים רק בהסכמת המטופל או במקרים שהחוק מתיר במפורש, למשל לצורך המשך טיפול או כשיש חובה חוקית לדווח. בעידן של תיקים רפואיים דיגיטליים ושיתוף מידע בין מוסדות, הזכות הזו מקבלת משנה חשיבות.

לצד הסודיות, המטופל זכאי לקבל את המידע הרפואי על עצמו, כולל עותק מהרשומה הרפואית. החוק מאפשר במקרים חריגים מאוד לעכב מסירה של מידע מסוים, כשיש חשש לפגיעה חמורה בבריאות המטופל, אבל זה החריג ולא הכלל. בפועל, ניתן לבקש את התיק מהמוסד הרפואי, ולעיתים קרובות גם לצפות במידע באמצעות האפליקציות והאתרים של קופות החולים.

זכויות נוספות שכדאי להכיר

החוק כולל זכויות נוספות, שחלקן פחות מוכרות לציבור:

  • הזכות לטיפול נאות, ברמה מקצועית ובאיכות טובה, וביחסי אנוש טובים.
  • הזכות לשמירה על כבוד ופרטיות בכל שלבי הטיפול, כולל בזמן בדיקה.
  • הזכות לדעת את שמו ותפקידו של כל מי שמטפל בכם.
  • הזכות לליווי של אדם לבחירתכם במהלך הטיפול, בכפוף לכללים מסוימים.
  • הזכות לקבל טיפול רפואי דחוף במצב חירום, בלי התניה.
  • הזכות לא להיות מופלים לרעה מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא או נטייה מינית.

מה עושים כשהזכויות מופרות

כשמטופל מרגיש שזכויותיו הופרו, יש כמה מסלולים. השלב הראשון הוא בדרך כלל פנייה לנציב קבילות הציבור או לממונה על זכויות המטופלים במוסד הרפואי. לפי החוק, כל מוסד רפואי צריך למנות אחראי על זכויות המטופלים, שתפקידו לסייע, לייעץ ולטפל בתלונות. בקופות החולים פועלים גם נציבי פניות ציבור.

אם הפנייה במוסד לא הועילה, אפשר לפנות לנציב קבילות הציבור על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי במשרד הבריאות. במקרים שבהם נגרם נזק, ייתכן שקיימת גם אפשרות להליך משפטי, ומומלץ להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בתחום. כדאי לתעד כל פנייה ותשובה, ולשמור עותקים של כל המסמכים.

לסיכום

חוק זכויות החולה הופך את המטופל לשותף פעיל בטיפול בו. הכרת הזכויות, ובראשן הזכות להסכמה מדעת, הזכות לחוות דעת שנייה, הזכות לסודיות והזכות לקבל את המידע הרפואי, מאפשרת לקבל החלטות טובות יותר ולשפר את הקשר עם הצוות המטפל. ברוב המקרים, שאלה פשוטה ובקשה מנומסת להסבר נוסף הן כל מה שנדרש כדי לממש את הזכויות האלה. מאמר זה נועד למידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.

עוד במשפט ועריכת דין