יום חמישי, 19 בנובמבר 2026
מבזק
נעליים ובריאות: מה המחקר אומר על עקבים, נעלי ריצה ומדרסיםבדיקות גנטיות וביטוח: האם חברת הביטוח יכולה לדעת, לשאול או לסרבסיעוד, פיזיותרפיה או ריפוי בעיסוק: איך לבחור מקצוע בריאות שמתאים לכםילדים, מסכים ושינה: מה המחקר באמת אומר ואיך הורים יכולים לשמור על איזוןריבוי תרופות בגיל המבוגר: איך לנהל את הרשימה בבטחה ואילו כלים דיגיטליים עוזריםבדיקות גנטיות לפני הריון ובמהלכו: מדריך להורים לעתיד על סקר נשאות ואבחוןריח של חדש אחרי שיפוץ: תרכובות נדיפות, צבעים ורהיטים ומה המחקר אומרביטוח סיעודי בישראל: מה הוא כולל, איך נקבעת הזכאות ומה כדאי לבדוקביואינפורמטיקה ומדעי הנתונים ברפואה: מדריך ללימודים ולקריירה בתחום הלוהטלמה תרופות חדשות כל כך יקרות: הכלכלה שמאחורי פיתוח תרופהנעליים ובריאות: מה המחקר אומר על עקבים, נעלי ריצה ומדרסיםבדיקות גנטיות וביטוח: האם חברת הביטוח יכולה לדעת, לשאול או לסרבסיעוד, פיזיותרפיה או ריפוי בעיסוק: איך לבחור מקצוע בריאות שמתאים לכםילדים, מסכים ושינה: מה המחקר באמת אומר ואיך הורים יכולים לשמור על איזוןריבוי תרופות בגיל המבוגר: איך לנהל את הרשימה בבטחה ואילו כלים דיגיטליים עוזריםבדיקות גנטיות לפני הריון ובמהלכו: מדריך להורים לעתיד על סקר נשאות ואבחוןריח של חדש אחרי שיפוץ: תרכובות נדיפות, צבעים ורהיטים ומה המחקר אומרביטוח סיעודי בישראל: מה הוא כולל, איך נקבעת הזכאות ומה כדאי לבדוקביואינפורמטיקה ומדעי הנתונים ברפואה: מדריך ללימודים ולקריירה בתחום הלוהטלמה תרופות חדשות כל כך יקרות: הכלכלה שמאחורי פיתוח תרופה

איך תרופה חדשה מגיעה למדף בישראל: מהמעבדה, דרך הניסויים ועד אישור משרד הבריאות

כשמתפרסמת ידיעה על ״תרופה פורצת דרך״, הדרך עד שהיא זמינה בבית המרקחת ארוכה. כך עובד התהליך, שלב אחר שלב.

מאת נועה אלמוג · 31.8.2026 · 4 דקות קריאה
איך תרופה חדשה מגיעה למדף בישראל: מהמעבדה, דרך הניסויים ועד אישור משרד הבריאות

כמעט כל שבוע מתפרסמת כותרת על תרופה חדשה ש״עשויה לשנות את הטיפול״ במחלה כזו או אחרת. קוראים רבים, ובמיוחד חולים ובני משפחותיהם, שואלים מיד: מתי זה יגיע לישראל, והאם אוכל לקבל את זה? התשובה תלויה בתהליך ארוך ומורכב, שמתחיל במעבדה ומסתיים, אם בכלל, בהכללה בסל הבריאות. הבנת התהליך עוזרת לקרוא את הידיעות בפרספקטיבה נכונה, להבין למה לוקח זמן, ומה אפשר לעשות בינתיים. הנה המדריך המלא לשלבים, מנקודת המבט של המטופל הישראלי.

שלב המחקר הבסיסי והפרה קליני

כל תרופה מתחילה ברעיון: מנגנון ביולוגי שחוקרים זיהו כקשור למחלה, ומולקולה שעשויה להשפיע עליו. בשלב זה נבדקות אלפי מולקולות במבחנה ובמודלים ממוחשבים, ומתוכן נבחרות מעטות להמשך. בשנים האחרונות כלים של בינה מלאכותית ומודלים חישוביים מסייעים לקצר חלק מהשלב הזה, אך הוא עדיין ארוך ויקר.

לאחר מכן מגיע השלב הפרה קליני, שבו נבדקות הבטיחות והפעילות של המולקולה במודלים של תאים ובבעלי חיים, בהתאם לכללים אתיים ורגולטוריים מחמירים. רוב המולקולות נעצרות כבר כאן, משום שהן אינן יעילות מספיק או שהן רעילות מדי.

כשקוראים ידיעה על ״פריצת דרך״ שהתגלתה בעכברים או במבחנה, חשוב לזכור שמדובר בשלב מוקדם מאוד. רק חלק קטן מהממצאים בשלב זה הופכים בסופו של דבר לתרופה מאושרת, ולרוב אחרי שנים רבות.

הניסויים הקליניים בבני אדם

הניסויים הקליניים מתחלקים בדרך כלל לשלושה שלבים. בשלב הראשון משתתפים מעטים, לעתים מתנדבים בריאים, והמטרה העיקרית היא לבדוק בטיחות ומינון. בשלב השני משתתפים חולים במחלה הרלוונטית, ונבדקים סימנים ראשונים ליעילות. בשלב השלישי משתתפים לעתים אלפי חולים, במחקרים מבוקרים ואקראיים שמשווים את התרופה החדשה לטיפול המקובל או לאינבו.

ישראל משתתפת בניסויים קליניים רבים, הודות למערכת בריאות מרושתת ולרשומות רפואיות דיגיטליות. כל ניסוי בבני אדם בישראל מחייב אישור של ועדת הלסינקי, הוועדה האתית שפועלת במוסד הרפואי, ובמקרים מסוימים גם אישור של משרד הבריאות. המשתתפים חותמים על הסכמה מדעת, ורשאים לפרוש בכל שלב.

תוצאות הניסויים מתפרסמות לרוב בכתבי עת מדעיים ובכנסים. כאן נוצרות רבות מהכותרות, ולכן חשוב לבדוק באיזה שלב מדובר, כמה משתתפים היו, ומה בדיוק נמדד.

אחרי האישור והשיווק מגיע לעתים גם שלב רביעי, שבו ממשיכים לעקוב אחרי בטיחות התרופה בקרב אוכלוסייה רחבה. תופעות לוואי נדירות, שלא התגלו בניסויים שכללו אלפי משתתפים, עשויות להתגלות רק כשמיליוני אנשים נוטלים את התרופה, ולכן מערכות דיווח על תופעות לוואי הן חלק חשוב מהמערכת.

האישור הרגולטורי בעולם ובישראל

אחרי שלב שלישי מוצלח, החברה מגישה בקשה לאישור לרשויות הרגולציה. בארצות הברית מדובר ב-FDA, ובאירופה בסוכנות התרופות האירופית. הרשויות בוחנות את כל הנתונים, ולעתים מבקשות מידע נוסף או מגבילות את האישור לקבוצת חולים מסוימת.

בישראל, תרופה צריכה להירשם בפנקס התכשירים של משרד הבריאות כדי שתשווק כאן. במקרים רבים הרישום בישראל נשען על אישורים של רשויות מוכרות בעולם, וכך ניתן לקצר את התהליך. עם זאת, החברה המייצרת צריכה להגיש בקשה, ולעתים התרופה מגיעה לישראל רק אחרי זמן מה, משיקולים מסחריים.

במקרים מיוחדים, כשמדובר במחלה קשה ואין טיפול חלופי, ניתן לקבל תרופה שטרם נרשמה בישראל באמצעות בקשה פרטנית, במסלול שמנוהל במשרד הבריאות. מדובר בהליך שמחייב בקשה של רופא מטפל.

מרישום לסל הבריאות

רישום תרופה בישראל אינו אומר שהיא תינתן במימון הקופות. כדי שתהיה זמינה במחיר סמלי, עליה להיכלל בסל שירותי הבריאות. מדי שנה מתכנסת ועדה ציבורית שבוחנת מאות בקשות להוספת טכנולוגיות חדשות, ומחליטה על ההוספות לפי תקציב שנקבע.

הוועדה שוקלת שיקולים כמו התועלת הרפואית, חומרת המחלה, היעדר חלופות, מספר החולים והעלות. בשל מגבלת התקציב, טכנולוגיות רבות שמומלצות מבחינה רפואית אינן נכנסות לסל באותה שנה, ונדחות לשנים הבאות.

בתקופה שבין הרישום לבין הכללה בסל, ניתן לעתים לקבל את התרופה במימון עצמי, דרך ביטוח משלים או פרטי, או באמצעות תוכניות גישה מוקדמת של החברות.

איך לקרוא ידיעה על תרופה חדשה

כשאתם נתקלים בכותרת על תרופה חדשה, שאלו כמה שאלות: האם הממצאים הם בבני אדם או בבעלי חיים? באיזה שלב של ניסוי מדובר? כמה משתתפים היו, והאם הייתה קבוצת השוואה? מה בדיוק השתפר, חיים ארוכים יותר, איכות חיים טובה יותר, או רק בדיקת מעבדה?

כדאי לבדוק גם אם התרופה כבר אושרה על ידי רשות רגולטורית, ואם כן, לאיזו התוויה. תרופה שאושרה לסוג מסוים של מחלה אינה בהכרח מתאימה לכל החולים במחלה הזו.

לבסוף, היזהרו מפרסומים שמציעים ״לקבל את התרופה עכשיו״ בתשלום, מחוץ למסגרות המוכרות. מסלולים כאלה עלולים להיות לא בטוחים ולא חוקיים.

מה המטופל יכול לעשות

מטופל שמעוניין בתרופה חדשה יכול לשאול את הרופא המטפל אם היא רלוונטית עבורו, האם יש ניסוי קליני מתאים בישראל, והאם קיים מסלול לקבלה מוקדמת. רופאים מומחים בבתי החולים מכירים לעתים קרובות את הניסויים הפעילים בתחומם.

כדאי גם לבדוק את הכיסוי בביטוחים הקיימים, ואת האפשרות לפנות לארגוני חולים, שמלווים לא פעם מטופלים בתהליכים כאלה.

חשוב לזכור גם שתרופה חדשה אינה בהכרח טובה יותר עבור כל מטופל. לעתים הטיפול הקיים מתאים ויעיל, והחלפתו בתרופה חדשה כרוכה בסיכונים או בתופעות לוואי שעדיין אינן מוכרות היטב.

לסיכום, הדרך של תרופה מהמעבדה ועד בית המרקחת ארוכה, וכוללת מחקר בסיסי, ניסויים קליניים, אישור רגולטורי, רישום בישראל ולבסוף, במקרים רבים, הכללה בסל. הבנת התהליך עוזרת לקרוא ידיעות בצורה ביקורתית ולפעול נכון. כל החלטה על טיפול חדש צריכה להתקבל בשיחה עם הרופא המטפל, ולא על סמך כותרת.

עוד בחדשות