יום חמישי, 19 בנובמבר 2026
מבזק
נעליים ובריאות: מה המחקר אומר על עקבים, נעלי ריצה ומדרסיםבדיקות גנטיות וביטוח: האם חברת הביטוח יכולה לדעת, לשאול או לסרבסיעוד, פיזיותרפיה או ריפוי בעיסוק: איך לבחור מקצוע בריאות שמתאים לכםילדים, מסכים ושינה: מה המחקר באמת אומר ואיך הורים יכולים לשמור על איזוןריבוי תרופות בגיל המבוגר: איך לנהל את הרשימה בבטחה ואילו כלים דיגיטליים עוזריםבדיקות גנטיות לפני הריון ובמהלכו: מדריך להורים לעתיד על סקר נשאות ואבחוןריח של חדש אחרי שיפוץ: תרכובות נדיפות, צבעים ורהיטים ומה המחקר אומרביטוח סיעודי בישראל: מה הוא כולל, איך נקבעת הזכאות ומה כדאי לבדוקביואינפורמטיקה ומדעי הנתונים ברפואה: מדריך ללימודים ולקריירה בתחום הלוהטלמה תרופות חדשות כל כך יקרות: הכלכלה שמאחורי פיתוח תרופהנעליים ובריאות: מה המחקר אומר על עקבים, נעלי ריצה ומדרסיםבדיקות גנטיות וביטוח: האם חברת הביטוח יכולה לדעת, לשאול או לסרבסיעוד, פיזיותרפיה או ריפוי בעיסוק: איך לבחור מקצוע בריאות שמתאים לכםילדים, מסכים ושינה: מה המחקר באמת אומר ואיך הורים יכולים לשמור על איזוןריבוי תרופות בגיל המבוגר: איך לנהל את הרשימה בבטחה ואילו כלים דיגיטליים עוזריםבדיקות גנטיות לפני הריון ובמהלכו: מדריך להורים לעתיד על סקר נשאות ואבחוןריח של חדש אחרי שיפוץ: תרכובות נדיפות, צבעים ורהיטים ומה המחקר אומרביטוח סיעודי בישראל: מה הוא כולל, איך נקבעת הזכאות ומה כדאי לבדוקביואינפורמטיקה ומדעי הנתונים ברפואה: מדריך ללימודים ולקריירה בתחום הלוהטלמה תרופות חדשות כל כך יקרות: הכלכלה שמאחורי פיתוח תרופה

מידע רפואי כוזב ברשתות החברתיות: איך מזהים פרסומות מטעות ותרופות פלא

פרסומות לתרופות פלא, סרטונים מבטיחים והמלצות של משפיענים מציפות את הפיד. כך מבחינים בין מידע רפואי אמין לשיווק מטעה.

מאת נועה אלמוג · 6.6.2026 · 4 דקות קריאה
מידע רפואי כוזב ברשתות החברתיות: איך מזהים פרסומות מטעות ותרופות פלא

גוללים בפיד ונתקלים בסרטון קצר: אדם נלהב מספר שמשקה צמחי העלים לו את הסוכר בדם, שקרם מסוים העלים כאבי ברכיים בתוך ימים, או ששיטה סודית מרפאת מחלה שהרופאים לא מצליחים לטפל בה. לצד הסרטון מופיע קישור לרכישה ושעון שסופר לאחור עד סוף המבצע. רובנו כבר מזהים חלק מהתרגילים, אבל השיווק הדיגיטלי בתחום הבריאות הפך מתוחכם מאוד, ולפעמים קשה גם לאנשים משכילים להבחין בין מידע אמין לבין פרסומת מטעה.

למה דווקא תחום הבריאות כל כך פגיע

בריאות היא נושא רגשי. אדם שסובל מכאב כרוני, מתמודד עם מחלה או דואג לבן משפחה, מחפש תקווה, ושיווק אגרסיבי יודע לזהות את הצורך הזה. מחקרים שבחנו תוכן בריאותי ברשתות החברתיות מצאו שוב ושוב שפוסטים מרגשים, אישיים ונחרצים מקבלים יותר תפוצה מפוסטים זהירים ומבוססים, גם כשהם שגויים.

בנוסף, האלגוריתמים של הרשתות מותאמים למעורבות ולא לאמינות. מי שצפה פעם בסרטון על תוספים או על דיאטה מסוימת, יקבל עוד ועוד תוכן דומה, ועלול להתחיל להרגיש שזה מה שכולם אומרים. התופעה הזו יוצרת בועה שבה מידע שגוי נראה כמו קונצנזוס.

סימני האזהרה של פרסומת מטעה

יש כמה סימנים שחוזרים כמעט בכל פרסומת בעייתית בתחום הבריאות, וכדאי להכיר אותם:

  • הבטחה לריפוי מהיר, מוחלט או בלי מאמץ, במיוחד של מחלות כרוניות.
  • טענה שהרופאים או חברות התרופות מסתירים את הפתרון מהציבור.
  • שימוש במילים כמו מהפכני, פלא, סוד או טבעי לחלוטין ולכן ללא תופעות לוואי.
  • המלצות אישיות במקום נתונים, ותמונות לפני ואחרי שאי אפשר לאמת.
  • לחץ זמן מלאכותי, כמו מלאי מוגבל או מחיר שיפוג בעוד שעה.
  • שימוש בתמונות של רופאים או של אנשים מפורסמים בלי הקשר ברור.

תופעה מטרידה במיוחד בשנים האחרונות היא שימוש בסרטונים שנוצרו בבינה מלאכותית, שבהם נראה כאילו רופא מוכר או אישיות ציבורית ממליצים על מוצר. במקרים רבים מדובר בזיוף מלא. אם נראה שמומחה ידוע ממליץ פתאום על כמוסה במבצע, כדאי מאוד לחשוד.

משפיענים, חסות ותוכן שיווקי

לצד הפרסומות הישירות, חלק גדול מהשיווק בתחום הבריאות עובר דרך משפיענים. בישראל, כמו במדינות רבות, קיימת חובה לסמן תוכן שיווקי ככזה, אבל בפועל הסימון לא תמיד בולט. כשמשפיענית כושר ממליצה על אבקה, או כשמשפיען מספר על טיפול אסתטי שעבר, כדאי לשאול האם קיבל תמורה ומה הניסיון המקצועי שלו בתחום.

חשוב גם להבחין בין ניסיון אישי לבין ראיה מדעית. העובדה שמשהו עזר לאדם אחד אינה אומרת שהוא יעזור לכולם, ובוודאי לא שהוא בטוח. מחקר רפואי טוב בודק קבוצות גדולות, משווה לקבוצת ביקורת ומחפש גם את תופעות הלוואי, דבר שסיפור אישי פשוט לא יכול לעשות.

איך בודקים מידע רפואי בעצמכם

לא צריך להיות רופא כדי לבצע בדיקת אמינות בסיסית. שאלו את עצמכם מי עומד מאחורי המידע: האם זה גוף רפואי מוכר, אוניברסיטה, קופת חולים או משרד הבריאות, או חברה שמוכרת את המוצר? בדקו האם הטענה מופיעה גם במקורות רציניים נוספים, ולא רק בפרסומות של אותו מוצר.

כדאי גם לשים לב לתאריך. מידע רפואי מתעדכן, ומה שנכון היה לפני עשור לא תמיד נכון היום. ואם המוצר מוצג כאילו נבדק במחקר, נסו להבין האם מדובר בניסוי בבני אדם או במעבדה בלבד, וכמה משתתפים היו בו. מחקר על תאים בצלחת או על עכברים הוא צעד ראשון חשוב, אבל רחוק מאוד מהוכחה שמשהו עובד באנשים.

מה עושים כשנתקלים בתוכן מסוכן

כשנתקלים בפרסומת שנראית מטעה, אפשר לדווח עליה לרשת החברתית באמצעות כלי הדיווח המובנים. רשתות רבות הקשיחו בשנים האחרונות את המדיניות שלהן לגבי מידע רפואי כוזב, והדיווחים של המשתמשים עוזרים להן לזהות תוכן בעייתי. במקרים של מוצרים שנמכרים כתרופה בלי אישור, אפשר לפנות גם לגורמי הפיקוח הרלוונטיים.

והכי חשוב, לא לקבל החלטות טיפוליות על סמך סרטון. מי ששוקל להפסיק תרופה, להתחיל תוסף או לנסות טיפול חדש, צריך להתייעץ קודם עם הרופא המטפל או עם רוקח. תוספים ומוצרים טבעיים עלולים להשפיע על תרופות אחרות, ולהפסקת טיפול קבוע יכולות להיות השלכות חמורות.

איך מדברים עם בני משפחה שנפלו בפח

לא פעם מי שנחשף לתוכן מטעה הוא דווקא הורה מבוגר, סבתא או חבר קרוב, שמשתפים בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית סרטון על תרופת פלא או מתכוננים להזמין מוצר יקר. התגובה האינסטינקטיבית היא ללגלג או לנזוף, אבל אנשי תקשורת בריאות ממליצים על גישה אחרת. לעג גורם לאנשים להתבצר בעמדתם, בעוד שיחה מכבדת ופתוחה מאפשרת להם לשקול מחדש.

דרך טובה היא לשאול שאלות במקום לתקוף: מה משך אותך בסרטון, מי ממליץ על המוצר, האם שאלת את הרופא. אפשר להציע לבדוק יחד את המקור, לחפש מידע נוסף מגוף רפואי מוכר או להתקשר יחד לרוקח בקופת החולים. חשוב גם להכיר ברצון האמיתי שעומד מאחורי החיפוש, כמו כאב שלא עובר או פחד ממחלה, ולעזור לאדם למצוא מענה מקצועי לבעיה עצמה. כשאדם מרגיש שמקשיבים לו, הוא פתוח הרבה יותר לשמוע שהפתרון שמצא ברשת אולי אינו הפתרון הנכון עבורו.

לסיכום

הרשתות החברתיות הן מקור עצום של מידע, וגם של מידע שגוי. בעולם שבו כל אחד יכול לפרסם וכל סרטון יכול להיראות מקצועי, היכולת לזהות שיווק מטעה הפכה למיומנות בריאותית של ממש. ספקנות בריאה, בדיקת המקור והתייעצות עם אנשי מקצוע הם הכלים הטובים ביותר שעומדים לרשותנו.

עוד בדיגיטל ושיווק