תרופה גנרית או מקורית: האם יש הבדל ואיך חוסכים בבית המרקחת
תרופות גנריות זולות בהרבה, אבל רבים חוששים שהן פחות יעילות. מה אומר המחקר, איך הן מאושרות ומתי בכל זאת כדאי להקפיד על אותו תכשיר.
כל מי שקיבל תרופה בבית המרקחת שמע מתישהו את המשפט: יש לנו את אותה תרופה מחברה אחרת, זה בסדר? המטופלים מגיבים בצורות שונות. חלק שמחים לחסוך, חלק חוששים שמדובר בתרופה פחות טובה, וחלק פשוט לא מבינים במה מדובר. תרופות גנריות הן חלק מרכזי בשוק התרופות בישראל ובעולם, והן חוסכות סכומים עצומים למטופלים ולמערכת הבריאות. כדאי להבין מה הן, איך הן מאושרות ומתי ההבדל בין תכשירים בכל זאת משנה.
מה זו תרופה גנרית
כשחברת תרופות מפתחת תרופה חדשה, היא מקבלת עליה פטנט שמגן עליה מפני תחרות לתקופה מסוימת. בתקופה הזאת רק החברה המקורית יכולה למכור את התרופה, ולכן מחירה גבוה יחסית. כשהפטנט פוקע, חברות אחרות רשאיות לייצר תרופה עם אותו חומר פעיל, באותו מינון ובאותה צורת מתן. זו התרופה הגנרית.
ישראל היא מעצמה בתחום, ואחת מחברות התרופות הגנריות הגדולות בעולם צמחה כאן. בשל כך, ומשום שמערכת הבריאות מעודדת שימוש בגנריקה כדי לחסוך בעלויות, רוב התרופות שניתנות בקופות החולים בישראל הן תרופות גנריות.
איך מאשרים תרופה גנרית
תרופה גנרית אינה צריכה לחזור על כל הניסויים הקליניים שעברה התרופה המקורית, משום שהיעילות והבטיחות של החומר הפעיל כבר הוכחו. היא כן צריכה להוכיח שוויון ביולוגי, כלומר שהגוף סופג את החומר הפעיל בקצב ובכמות דומים לתרופה המקורית, בטווח שהרגולטורים קבעו.
בנוסף, המפעל המייצר חייב לעמוד בתקני ייצור מחמירים ולעבור ביקורות. בישראל, משרד הבריאות הוא שמאשר רישום של כל תרופה, מקורית וגנרית, ובוחן את התיק שהחברה מגישה. מחקרים רבים שהשוו בין תרופות גנריות למקוריות בתחומים כמו לחץ דם, כולסטרול ומחלות לב לא מצאו הבדל משמעותי בתוצאות הקליניות.
אז למה יש אנשים שמרגישים הבדל
למרות שהחומר הפעיל זהה, הרכיבים הלא פעילים יכולים להיות שונים: חומרי מילוי, צבעים, ציפוי הכדור וחומרים משמרים. אצל רוב האנשים אין לכך שום משמעות, אבל אצל מי שיש לו אלרגיה או רגישות לרכיב מסוים, כמו לקטוז או צבע מאכל מסוים, ההבדל עשוי להיות חשוב.
גורם נוסף הוא פסיכולוגי. כשכדור משנה צבע, צורה או גודל, חלק מהמטופלים מרגישים שהוא פחות יעיל, או מדווחים על תופעות לוואי חדשות. מחקרים הראו שהתופעה הזאת אמיתית מבחינה חווייתית, גם כשאין הבדל תרופתי. החלפה תכופה בין יצרנים שונים עלולה גם לגרום לבלבול, בעיקר אצל מבוגרים שנוטלים תרופות רבות.
מתי כדאי להקפיד על אותו תכשיר
יש קבוצה קטנה של תרופות שבהן הטווח בין מינון יעיל למינון רעיל צר במיוחד. בתרופות כאלה, כמו חלק מהתרופות לאפילפסיה, תרופות מסוימות לבלוטת התריס, תרופות נוגדות דחייה אחרי השתלה ומדללי דם מסוימים, רופאים ממליצים לעתים קרובות לא לעבור בין יצרנים בלי מעקב, גם אם התרופות שוות ביולוגית.
במקרים כאלה כדאי לבקש מהרופא לציין במרשם שאין להחליף את התכשיר, ולהודיע לרוקח שזו העדפה רפואית. אם בכל זאת בוצעה החלפה, חשוב לעדכן את הרופא, שעשוי להמליץ על בדיקות דם או על מעקב צמוד יותר בתקופת המעבר.
כמה אפשר לחסוך
ההבדלים במחיר בין תרופה מקורית לגנרית יכולים להיות משמעותיים, במיוחד בתרופות שאינן בסל הבריאות או בתרופות ללא מרשם. גם בתוך הסל, שבו המטופל משלם השתתפות עצמית, לעתים קיימים הבדלים בגובה ההשתתפות בין תכשירים שונים.
כמה דרכים מעשיות לחסוך בבית המרקחת:
- לשאול את הרוקח אם קיים תכשיר גנרי לתרופה שקיבלתם
- להשוות מחירים של תרופות ללא מרשם, שבהן תכשירים עם אותו חומר פעיל נמכרים לעתים במחירים שונים מאוד
- לבדוק אם הקופה מציעה מסלול של תרופות כרוניות בהנחה או תקרת תשלום לחולים כרוניים
- לבקש מרשם לתקופה ארוכה יותר כשהדבר אפשרי ומתאים, כדי לחסוך בהשתתפויות
- לבדוק אם הביטוח המשלים או הביטוח הפרטי מכסים חלק מהעלות
תרופות ללא מרשם: מותג מול גנריקה
במדפים של בתי המרקחת ורשתות הפארם, ההבדל בין מותג לגנריקה בולט במיוחד. משככי כאבים, תרופות לאלרגיה ותרופות לצרבת נמכרים בשמות מסחריים שונים, באריזות מעוצבות ובמחירים שונים, כשבפועל החומר הפעיל והמינון זהים. קריאה של שם החומר הפעיל על האריזה, ולא רק של השם המסחרי, היא הדרך הפשוטה ביותר להשוות.
במקביל, חשוב לזכור שגם תרופות ללא מרשם אינן נטולות סיכון. נטילה של שני מוצרים עם אותו חומר פעיל בשמות שונים עלולה להוביל למינון יתר, טעות נפוצה במיוחד במשככי כאבים ובתרופות להצטננות. כשמתלבטים, כדאי לשאול את הרוקח.
תרופות ביולוגיות וביוסימילרים
בתחום התרופות הביולוגיות, כמו נוגדנים שמשמשים לטיפול במחלות אוטואימוניות ובסרטן, קיימת קטגוריה מקבילה שנקראת ביוסימילרים. מאחר שמדובר במולקולות מורכבות שמיוצרות בתאים חיים, אי אפשר לייצר עותק זהה לחלוטין, ולכן תהליך האישור מחמיר יותר ודורש גם מחקרים קליניים. מחקרים שבדקו מעבר מתרופה ביולוגית מקורית לביוסימילר מצאו ברוב המקרים יעילות ובטיחות דומות, אבל המעבר נעשה בדרך כלל בהחלטה מתואמת עם הרופא המטפל.
לסיכום
תרופות מחו״ל ומבצעים ברשת
לצד בתי המרקחת הרגילים, יש מי שמזמינים תרופות מאתרים בחו״ל במחירים זולים. כאן צריך זהירות רבה: תרופות שנמכרות באתרים לא מוסדרים עלולות להיות מזויפות, להכיל מינון שגוי או חומרים מזיקים. משרד הבריאות מזהיר מפני רכישה כזו, ולכן עדיף לחסוך באמצעות גנריקה ובדיקת זכויות ולא באמצעות מקורות לא מוכרים.
תרופות גנריות הן כלי חשוב להוזלת הטיפול הרפואי, והמחקר תומך ביעילותן וביטחונן ברוב המצבים. בתרופות מסוימות, ואצל אנשים עם אלרגיות או רגישויות, כדאי להקפיד על המשכיות ולתאם כל שינוי עם הרופא. שיחה קצרה עם הרוקח, קריאת שם החומר הפעיל ובדיקת הזכויות בקופה ובביטוח יכולות לחסוך כסף רב בלי לוותר על איכות הטיפול.