להקים סטארט־אפ בבריאות הדיגיטלית: רגולציה, ניסויים קליניים ומימון בישראל
מדריך ליזמים שרוצים לפתח אפליקציה רפואית, מכשיר חכם או מערכת בינה מלאכותית לרפואה: השלבים, האתגרים הרגולטוריים והטעויות הנפוצות.
ישראל נחשבת לאחת המעצמות בעולם בתחום הבריאות הדיגיטלית והמכשור הרפואי. השילוב בין מערכת בריאות ממוחשבת לאורך עשרות שנים, אקדמיה חזקה, רופאים חוקרים ותעשיית הייטק מפותחת יצר קרקע פורייה למיזמים. אבל מי שמגיע מעולם התוכנה הרגיל מגלה מהר שבריאות היא ענף אחר לגמרי. המוצר לא רק צריך לעבוד, הוא צריך להוכיח שהוא בטוח ויעיל, לעמוד בדרישות רגולציה מחמירות ולשכנע גורמים שמרניים כמו בתי חולים וקופות חולים.
האם המוצר שלכם הוא מכשיר רפואי
השאלה הראשונה שכל יזם בתחום צריך לשאול היא האם התוכנה או המכשיר שהוא מפתח נחשבים מכשיר רפואי לפי הגדרות הרגולטורים. ההבחנה אינה תמיד פשוטה. אפליקציה שמזכירה לשתות מים או סופרת צעדים היא בדרך כלל מוצר צריכה. אפליקציה שמנתחת צילום של נקודת חן ומעריכה את הסיכון לסרטן עור, או תוכנה שממליצה על מינון תרופה, היא כמעט בוודאות מכשיר רפואי.
בעולם התפתח המושג תוכנה כמכשיר רפואי, שמתייחס לתוכנות שמבצעות פעולה רפואית בעצמן. סיווג המוצר משפיע על כל מה שבא אחריו: אילו מסמכים נדרשים, אילו ניסויים, כמה זמן ייקח לקבל אישור וכמה זה יעלה. טעות בשלב הזה עלולה לעלות ביוקר, ולכן מומלץ להתייעץ עם יועץ רגולציה כבר בתחילת הדרך.
הרגולציה: ישראל, ארצות הברית ואירופה
בישראל, מכשירים רפואיים דורשים רישום באגף שמופקד על כך במשרד הבריאות. במקרים רבים הרישום בישראל נשען על אישורים שהתקבלו ממדינות מוכרות, ולכן חברות רבות מתכננות מההתחלה מסלול לשוק האמריקאי או האירופי. בארצות הברית המסלולים משתנים לפי רמת הסיכון של המכשיר, מאישור על בסיס דמיון למוצר קיים ועד תהליך מלא שמחייב ניסויים קליניים רחבים.
באירופה נכנסה בשנים האחרונות רגולציה חדשה ומחמירה יותר למכשור רפואי, שהגדילה את הדרישות לראיות קליניות ולמעקב אחרי המוצר בשוק. לכל זה מצטרפות דרישות של מערכת ניהול איכות, תיעוד תהליכי הפיתוח, ניהול סיכונים ואבטחת מידע. סטארט־אפ שמזניח את התיעוד בשלבים המוקדמים עלול לגלות שעליו לשחזר שנים של עבודה.
ראיות קליניות: הלב של המוצר
בניגוד לאפליקציות רגילות, שבהן אפשר להשיק גרסה ראשונית ולשפר תוך כדי, ברפואה צריך להוכיח שהמוצר עובד לפני שהוא מגיע למטופלים. ההוכחה מגיעה ממחקרים קליניים: לעתים מחקרים רטרוספקטיביים על נתונים קיימים, ולעתים ניסויים פרוספקטיביים עם מטופלים.
בישראל, כל מחקר בבני אדם מחייב אישור של ועדת הלסינקי במוסד הרפואי שבו הוא מתבצע, ובמקרים מסוימים גם אישור של משרד הבריאות. שיתוף פעולה עם בית חולים או קופת חולים כבר בשלבים המוקדמים הוא יתרון עצום: הוא מספק גישה לנתונים, לרופאים שיכולים לייעץ על הצרכים האמיתיים ולשטח לניסויים. כדאי לזכור שגם לנתונים רפואיים יש כללים מחמירים של פרטיות והסכמה, ושימוש בהם מחייב תהליך מסודר.
מי ישלם: המודל העסקי
אחת הטעויות הנפוצות של יזמים היא להתמקד בטכנולוגיה ולהשאיר לסוף את השאלה מי ישלם על המוצר. במערכת הבריאות הישראלית, שבה רוב השירותים ממומנים דרך קופות החולים, השאלה הזאת מורכבת במיוחד. האם הלקוח הוא המטופל, הרופא, בית החולים, הקופה, חברת הביטוח או חברת תרופות?
כדי שקופה או בית חולים ירכשו מוצר, צריך להראות לא רק תועלת קלינית אלא גם תועלת כלכלית או תפעולית: חיסכון בזמן של רופאים, הפחתה באשפוזים או שיפור בתוצאות שניתן למדוד. בשוק האמריקאי עולה שאלת ההחזר מחברות הביטוח, שגם היא דורשת ראיות ותהליך משלה. ככל שהמודל העסקי מתבהר מוקדם יותר, כך קל יותר לגייס כסף.
מימון: ממענקים ועד משקיעים
בישראל קיימים כמה מקורות מימון ייחודיים לשלבים המוקדמים. רשות החדשנות מפעילה תוכניות תמיכה וחממות טכנולוגיות, שחלקן מתמחות במדעי החיים ובמכשור רפואי. גם בתי חולים גדולים הקימו מרכזי חדשנות שמסייעים ליזמים, לעתים קרובות יחד עם רופאים מהמוסד.
בהמשך הדרך נכנסים משקיעים פרטיים וקרנות הון סיכון שמתמחות בתחום. חשוב לדעת שזמן הפיתוח בבריאות ארוך יותר מבתוכנה רגילה, ולכן כדאי לגייס עם מרווח ביטחון ולבנות תוכנית שמבוססת על אבני דרך ברורות: הוכחת היתכנות, ניסוי ראשון, הגשה רגולטורית ומכירה ראשונה.
הטעויות שחוזרות על עצמן
יועצים בתחום מזכירים שוב ושוב כמה טעויות שכיחות:
- פיתוח מוצר בלי רופאים ואחיות בצוות או ביועצים
- התעלמות מרגולציה עד לשלב מאוחר
- הנחה שמה שעבד בנתונים ממוסד אחד יעבוד בכל מקום
- הזנחה של אבטחת מידע ופרטיות
- הערכת חסר של הזמן והעלות של ניסויים קליניים
- חוסר הבנה של תהליכי הרכש במערכת הבריאות
בינה מלאכותית: הזדמנות ואחריות
הגל הנוכחי של בינה מלאכותית פתח הזדמנויות חדשות, מקריאת צילומים ועד סיכום רשומות רפואיות. במקביל, הרגולטורים בעולם מגבשים כללים ייעודיים למערכות לומדות, ובהם דרישות לשקיפות, לבדיקת הטיות בנתונים ולמעקב אחרי ביצועים לאורך זמן. מערכת שמתעדכנת ולומדת מעלה שאלות חדשות על האופן שבו מאשרים שינויים.
קניין רוחני ושיתופי פעולה עם מוסדות
כשהרעיון נולד בתוך בית חולים או אוניברסיטה, חשוב להבין מראש למי שייכות הזכויות. למוסדות רבים יש חברות לניצול מסחרי של ידע, שמנהלות את הפטנטים ואת ההסכמים עם יזמים. הסכם מסודר בתחילת הדרך מונע סכסוכים מאוחרים ומקל על הגיוס, כי משקיעים רוצים לדעת שהקניין הרוחני נקי וברור.
לסיכום, הקמת סטארט־אפ בבריאות הדיגיטלית היא דרך ארוכה, אבל גם אחת המשמעותיות ביותר בעולם החדשנות. מי שמשלב מוקדם רופאים, יועצי רגולציה ומומחי משפטים בתחום הקניין הרוחני והפרטיות, ובונה את המוצר סביב צורך קליני אמיתי, מגדיל משמעותית את הסיכוי שהרעיון יגיע בסופו של דבר אל המטופלים.