חיסונים למבוגרים: הטעויות הנפוצות ומה המחקר אומר על החיסונים שאתם צריכים
חיסונים הם לא רק לילדים. שפעת, דלקת ריאות, שלבקת חוגרת וטטנוס הם רק חלק מהרשימה. כך מבינים מה מומלץ ונמנעים מטעויות.
כשחושבים על חיסונים, רובנו מדמיינים את טיפת החלב ואת תוכנית החיסונים לילדים. אבל ההגנה שהחיסונים מעניקים אינה נגמרת בגיל הילדות. חלק מהחיסונים דורשים מנות דחף לאורך החיים, חלקם מיועדים במיוחד לגיל המבוגר, וחלקם מומלצים לקבוצות סיכון כמו חולים כרוניים, נשים בהיריון ואנשי צוות רפואי. מחקרים אפידמיולוגיים מראים שוב ושוב ששיעורי ההתחסנות בקרב מבוגרים נמוכים מהרצוי, ושחלק ניכר מהאשפוזים בשל שפעת ודלקת ריאות היה ניתן למנוע. במאמר הזה נסקור את הטעויות הנפוצות שמבוגרים עושים בנוגע לחיסונים, ונסביר מה כדאי לבדוק.
טעות ראשונה: לחשוב שחיסונים הם עניין של ילדים בלבד
מערכת החיסון משתנה עם הגיל. אצל מבוגרים, ובמיוחד מעל גיל שישים וחמש, התגובה החיסונית נחלשת, והסיכון לסיבוכים קשים ממחלות זיהומיות עולה. מחלה שאצל צעיר בריא תחלוף אחרי כמה ימים, עלולה להוביל אצל מבוגר לדלקת ריאות, לאשפוז ולהידרדרות תפקודית.
בנוסף, ההגנה מחלק מהחיסונים שקיבלנו בילדות דועכת עם הזמן. כך למשל, ההמלצה המקובלת היא לקבל מנת דחף נגד טטנוס ודיפתריה אחת לעשר שנים, וכן בכל פציעה מלוכלכת אם עבר זמן רב מהמנה האחרונה.
גם מבוגרים צעירים יותר עם מחלות רקע, כמו סוכרת, מחלות לב, מחלות ריאה כרוניות או דיכוי חיסוני, נמצאים בסיכון מוגבר ונכללים בהמלצות לחיסונים מסוימים.
טעות שנייה: לוותר על חיסון השפעת כי הוא לא יעיל במאה אחוז
חיסון השפעת מעורר לא מעט ספקות, בין השאר משום שהיעילות שלו משתנה משנה לשנה, בהתאם להתאמה בין הזנים שבחיסון לזנים שבפועל מתפשטים. אבל גם כשהיעילות במניעת הדבקה חלקית, מחקרים מראים שהחיסון מפחית את חומרת המחלה, את הסיכון לאשפוז ואת הסיכון לסיבוכים, במיוחד אצל מבוגרים וחולים כרוניים.
טענה נפוצה נוספת היא שהחיסון גורם לשפעת. החיסון המוזרק אינו מכיל נגיף חי ואינו יכול לגרום למחלה. תחושה של חולשה קלה או כאב במקום ההזרקה הם תופעות לוואי שכיחות וחולפות, ולא שפעת.
ההמלצה היא להתחסן מדי שנה, רצוי בתחילת הסתיו, לפני שעונת השפעת מתחילה.
טעות שלישית: לא להכיר את החיסון נגד דלקת ריאות
חיידק הפנאומוקוק הוא אחד הגורמים העיקריים לדלקת ריאות, לדלקת קרום המוח ולזיהומים בדם אצל מבוגרים. קיימים חיסונים יעילים נגדו, והם מומלצים בדרך כלל לכל מי שמעל גיל שישים וחמש ולצעירים יותר עם מחלות רקע. רבים אינם יודעים על קיומו של החיסון הזה, או מניחים שקיבלו אותו כשבפועל לא קיבלו.
בשנים האחרונות פותחו חיסונים חדשים שמכסים מספר גדול יותר של זנים, וההמלצות מתעדכנות בהתאם. כדאי לשאול את רופא המשפחה או את האחות במרפאה איזה חיסון מתאים לכם ומתי.
טעות רביעית: להתעלם משלבקת חוגרת
שלבקת חוגרת נגרמת מהתעוררות מחדש של נגיף האבעבועות הרוח, שנשאר רדום בגוף שנים רבות אחרי מחלת הילדות. היא שכיחה יותר בגיל המבוגר, ויכולה לגרום לפריחה כואבת מאוד ולעיתים לכאב עצבי שנמשך חודשים ואף שנים אחרי שהפריחה חלפה.
קיים חיסון יעיל נגד שלבקת חוגרת, שבמחקרים הראה הפחתה משמעותית בסיכון למחלה ולסיבוכיה. החיסון מומלץ בדרך כלל לבני חמישים ומעלה, ולעיתים גם לצעירים יותר עם דיכוי חיסוני. כדאי לבדוק עם הקופה מה תנאי הזכאות והאם יש השתתפות עצמית.
טעות חמישית: לא לשמור תיעוד של החיסונים
מבוגרים רבים אינם יודעים אילו חיסונים קיבלו ומתי. זה מקשה על הרופא להחליט מה חסר ועלול להוביל לחיסון כפול או להחמצה של חיסון חשוב. כיום ניתן לראות את רשומת החיסונים באפליקציה של קופת החולים, אבל חיסונים שניתנו בחו״ל, בצבא או במסגרת פרטית לא תמיד מופיעים בה.
כדאי לבדוק את הרשומה, להשלים מידע חסר ולהביא תיעוד של חיסונים שניתנו במקומות אחרים. לפני נסיעה לחו״ל, במיוחד ליעדים אקזוטיים, חשוב לפנות לתחנת חיסונים למטיילים כמה שבועות מראש.
איך לקבל החלטה מושכלת
המידע על חיסונים זמין היום ממקורות רבים, חלקם אמינים וחלקם לא. הדרך הטובה ביותר להחליט היא להסתמך על המלצות של גופים רפואיים רשמיים ועל שיחה עם רופא המשפחה, שמכיר את מצבכם הרפואי. שאלות טובות לשאול הן:
- אילו חיסונים מומלצים לי לפי הגיל ומחלות הרקע.
- אילו חיסונים חסרים לי לפי הרשומה.
- האם יש חיסונים שאסור לי לקבל בגלל מצב רפואי או תרופות.
- מה תופעות הלוואי הצפויות ומה עושים אם הן מופיעות.
טעות שישית: להאמין למידע שגוי ברשתות
בעידן הרשתות החברתיות, מידע על חיסונים מתפשט במהירות, וחלק ממנו שגוי או מוצא מהקשרו. סיפור אישי על תופעת לוואי נדירה יכול להתפשט לאלפי אנשים ולייצר תחושה שמדובר בסיכון שכיח, בעוד שבפועל מדובר באירוע נדיר מאוד, ולעיתים אפילו לא קשור לחיסון. מנגד, הסיכונים מהמחלות עצמן, כמו דלקת ריאות קשה או כאב עצבי ממושך אחרי שלבקת חוגרת, פחות מדוברים.
מערכות לניטור בטיחות חיסונים פועלות בישראל ובעולם, ואוספות דיווחים על תופעות לוואי באופן שוטף. המידע הזה נבדק ומפורסם, והוא הבסיס לעדכון ההמלצות. כשנתקלים בטענה מדאיגה, כדאי לבדוק אותה מול מקורות רשמיים ולשאול את הרופא, ולא להסתמך על פוסט או סרטון.
חיסונים בהיריון
קבוצה נוספת שזקוקה לתשומת לב היא נשים בהיריון. חיסונים מסוימים, כמו חיסון השפעת והחיסון נגד שעלת, מומלצים בהיריון כדי להגן גם על האם וגם על התינוק בחודשי חייו הראשונים, לפני שהוא יכול לקבל את החיסונים בעצמו. השיחה על כך צריכה להתקיים עם הרופא המטפל בהיריון.
לסיכום, חיסונים הם אחד הכלים היעילים והבטוחים ביותר שיש לרפואה למניעת מחלות, והם רלוונטיים לכל אורך החיים. בדיקה של רשומת החיסונים ושיחה קצרה עם הרופא יכולות לחסוך מחלות קשות, אשפוזים וסיבוכים.